אז אמנם לא הייתי מתקשרת אל חבורת הבנות אם הייתי נתקלת ברוח, אבל לגמרי הייתי מתקשרת אליהן בשביל להעביר ערב של כיף.

הפמיניזם המובהק בסרט עובר בצורה חלקה, בלי יותר מדי בדיחות מיניות (לפחות בתחילת הסרט, בהמשך אי אפשר להימנע מקצת סקסיזם). מליסה מקראתי הרבה יותר מעודנת ממה שאנחנו מכירים אותה בדרך כלל, קריסטין וויג משחקת את ה"רצינית" בחבורה, וכרגיל יודעת להעביר את הדמות באופן משעשע, עם הופעת אורח של ביל מארי וכמובן כוכב ההחפצה כריס המסוורת', נראה שהליהוק שיחק אותה – ובענק.

חוויית הImax מועברת באופן מושלם עם האנימציה המושקעת של השדים והרוחות בסרט. הסרט מצחיק במידה, הרפרנסים לסרטים הקודמים מפתיעים ומשעשעים (כדאי לעשות שיעורי בית), למרות שמדובר בסרט קומי קליל – לא ממליצה לוותר על צפייה בקולנוע!

חובה לציין: אמנם הסרט לא מיועד לילדים, ויש בו הרבה בדיחות שהם לא יבינו, אבל נרשמו צחוקים והסתקרנויות מילדה שישבה שורה מאחוריי, ולא הפסיקה להתלהב.

הפוסט מכסחות השדים הופיע ראשון בבלוג באסטר

בהוליווד כמו בהוליווד גם הצלחה מינורית משמעותה מאות מיליונים של רווחים ולכן זה לא מפתיע לקבל עוד סרט בסדרה. הפעם המעורבים בסרט החליטו לא לנסות ולהמשיך את סדרת הסרטים אלה לאתחל הכול מחדש. בואו נחזור שוב ל – 1984 רק שהפעם קו הזמן יהיה שונה. לכשעצמו זה לא רעיון רע בכלל, אבל הביצוע גרוע יותר מתכנון בניית הרכבת הקלה בתל אביב. נראה שהכותבים של הסרט ניסו לעשות מאש אפ בין "שליחות קטלנית" "חזרה לעתיד 2" ו "אפקט הפרפר" אבל התוצאה כל-כך מגוחכת שאפילו השחקנים לא מאמינים למה שיוצא להם מהפה והמעברים בין הזמנים יצרו פרדוקסים שאפילו איינשטיין היה מתקשה להסביר.

אז אם העלילה לא משהו, היי לפחות נשארנו עם האפקטים והם בהחלט לא רעים. ארנולד הצעיר הוא מלאכת מחשבת שמראה לאן הטכנולוגיה יכולה להתקדם (וזה בהחלט מעלה כמה שאלות מוסר לגביי היכולות להחזיר לחיים שחקנים אהובים.) אבל זהו גם החידוש האחרון שהסרט מציע לנו בתחום הזה. את האפקטים האלו ראינו כבר בסרטים של קמרון ולמען האמת הם נראו טוב יותר.

למרות דברים אלו בכל זאת יש שני דברים שהופכים את הסרט הזה למהנה לצפייה. אמיליה קלארק, וארנולד שוורצנגר. אמיליה (הלא היא דאיניריז טארגאריין, אם הדרקונים, שוברת השרשראות, חאליסיי ומלכת האנדאליים) היא ליהוק מבריק לתפקיד שרה קונור. מערכת היחסים בינה לבין ארני המחסל המזדקן היא הדבר הכי טוב שיש בסרט הזה. למעשה בין השורות אפשר למצוא את הסרט האמיתי והיותר מעניין שיכל להיות פה והוא מה קורה מהרגע שהמחסל מציל את שרה בת ה 9 ועד הגעתם לנקודת הזמן של 1984.

כמעריץ מושבע של סדרת הסרטים המקורית מבחינתי שם זה גם נגמר. נחמד מאד לראות שוב את ארני ובהחלט יש מספיק קריצות היסטוריות למעריצי הסדרה המקורית אבל זה לא מספיק. בהתקף שחצנות אופייני אמר פעם ג'יימס קמרון שיש רק חמישה אנשים בעולם שיכולים לעשות מה שהוא עושה. הסרט הזה מוכיח שהוא צדק.

הפוסט שליחות קטלנית ג'נסיס הופיע ראשון בבלוג באסטר

אחת התיאוריות לבחינת שאלה זו היא "תיאוריית המראה". אנחנו נבנה מכונה בצלמנו ובכך שנצפה בה נוכל להבין אותנו. בקולנוע הרעיון הזה תפס תאוצה בעיקר בגלל העובדה שהוא מאד ויזואלי ואזכורים לאינטליגנציה מלאכותית אפשר למצוא עוד מ 1927 בסרטו המופתי של פריץ לאנג "מטרופוליס", אך האב המייסד שעסק בנושא זה הוא לא אחר מאשר "בלייד ראנר" של רידלי סקוט.

"בלייד ראנר" לא רק השתמש ברעיון הזה אלא גם הרחיב אותו. לא רק מה אנחנו נבין על עצמנו אלא מה יקרה כשהמחשבים יבינו אותנו? מהבחינה הזו "אקס מכינה" לא מחדש ואפילו שומר על קו מסורתי שבדרך כלל מוצג בסרטים כאלו אך בניגוד לסרטים אחרים שהשתמשו ברעיון זה לבסיס של סרטי אקשן ועתירי פיצוצים, הייחוד של הסרט שהוא בחר בגישה אחרת לחלוטין.

הבחירה למקם את "אקס מכינה" בחלל אחד ולהגביל את הדמויות העיקריות שבו לשלושה בלבד היא מה שהופכת אותו לאחד הסרטים היותר מעניינים שנוצרו בז'אנר הזה. זה לא אומר שהוא לא יפהפה ויזואלית אבל בניגוד לפירוטכניקה המסנוורת שלפעמים באה להסתיר כשלים עלילתיים, הסרט הזה משתמש באפקטים כחלק אינטגרלי מהסיפור.

מה שבאמת מרים את "אקס מכינה" זה לא רק הבחירות הויזואליות אלא התסריט המדויק שכתב במאי הסרט אלכס גארלנד. גארלנד שכתב את התסריט ל"שמש" המצוין (הסרט לא הסדרה) החליט הפעם גם לביים בעצמו. מדובר באחת מעבודות הביכורים היותר מרשימות שנראו בשנים האחרונות והוא מצטרף לדנקן ג'ונס המוכשר כבמאי שצריך לעקוב אחריו.

למרות ההישגים הללו "אקס מכינה" הוא סרט שדורש מהצופה סבלנות. התחושה הקלאוסטרופובית וההגשה של הרעיונות הפילוסופים מעיטים מעט את הקצב ולפעמים נראה שהוא הולך צעד אחד קדימה רק כדי לחזור שני צעדים אחורה.

בימי הקיץ החמים שעל חלקנו מגיעים לטובה "אקס מכינה" הוא עוף מוזר ולא מפתיע שהוא לא נרכש להפצה מסחרית בבתי הקולנוע. למרות זאת מי שמוכן לאתגר את עצמו בקצת יותר מסרטי אקשן והמשכונים שמציפים את המסך, ימצא חוויה מספקת במיוחד ואולי גם זיק של הבנה קטנה על מהו האדם שבתוך המכונה.

הפוסט אקס מכינה הופיע ראשון בבלוג באסטר

עולם המחר מספר על ילד גאון בעברו, ונערה בשם קייסי אשר המדע בשבילה הוא תחום שמאוד קוסם לה. שניהם יוצאים למשימה מלאת סכנות בשביל לגלות את הסודות של עולם שנמצא במקום ובזמן אשר לא ידועים לאיש… מקום אשר ידוע אך ורק בשמו "עולם המחר"
מה שהם חייבים לעשות שם ישנה את העולם ואותם לנצח. הסתקרנתם? יופי.

בסרט מככבים ג'ורג קלוני ( עושה חשק לקפה, לא?) ובריט רוברטסון המהממת, שבעיניי היא כוכבת עולה שמשחקת בהרבה סדרות ומתחילה להיכנס חזק לקולנוע. המראה הנערי שלה, ספק ילדה ספק אישה, מקטלג אותה במגוון רחב של תפקידים ואני פשוט נהנית לצפות בה לא רק בגלל שהיא פוטוגנית ומהממת, אלא גם בגלל יכולות המשחק שלה.

בטוטאל, מדובר בסרט מד"ב-קומי-אקשן, הוא מתחיל מסקרן מאוד, כשג'ורג' קלוני מתחיל במונולוגים מול המצלמה ומנסה להתחיל לספר את עלילת הסרט, ובריט מתערבת לו. יש הרבה הגיגים קומיים בסרט שגרמו לי להיות היחידה בקולנוע שפשוט התפוצצה מצחוק בלי בושה.

75% הראשונים של הסרט ממש מגניבים, וכיפיים, ומסקרנים. ואז כמובן מגיעה התסבוכת שאמורה להביא את הגיבורים שלנו לקתרזיס, ואז, או אז מרגישים שזה סרט של דיסני.
"תגשים את עצמך", "חולמים יכולים להשיג הכל", ואיך אפשר בלי המסר הכי מלוקק: "אם לא תשמרו על כדור הארץ תבוא אפוקליפסה אז כדאי שתמחזרו" גרמו לי לרצות לקחת את הבקבוק הראשון שאני רואה ביציאה מהקולנוע היישר אל המיחזורית הקרובה.

הסרט קצת מבלבל. ברובו הוא עתידני, אפוקליפטי, ונראה כאילו הוא מיועד למבוגרים, ואז בשלב שבו העלילה קצת מסתבכת המסרים הופכים להיות ילדותיים וחינוכיים. בכל אופן, גם לחובבי המד"ב הכבדים וגם לצעירים, הסרט מביא רעיונות עתידניים בצורה מספקת למדי.

אם תכריחו אותי לדרג, אתן לו 4.5 כוכבים מתוך 6. שווה ללכת לראות באקרנים בגלל הגרפיקה וכדי לראות את בריט היפה על מסך ענק

הפוסט בחזרה למחר הופיע ראשון בבלוג באסטר