לה פטיט פרינס, כולנו קראנו, כולנו מכירים, כולנו אהבנו.
הפעם לקחתי את האחיינים (17, 6, 8) לסרט. בואו נתחיל עם ביקורת בונה לסינמה סיטי ירושלים.
סרט ילדים, אמצע היום, האולם מלא בהורים וילדים קטנים בכל הגילאים, ואין בוסטרים לילדים. לחסרי הילדים בינינו, אני אבהיר על מה אני מדברת: פלסטיקים כאלה, דומים לבוסטרים של אוטו, שמניחים על כסאות הקולנוע ומגביהים את הילדים כדי שיוכלו לראות את המסך בצורה ראויה. אז נחשו מה? בסינמה סיטי ירושלים החדש דאגו למזרקה יפה, שנדלירים מרשימים ומאווררים בגודל של 747, אבל בוסטרים בסרטי ילדים נראו להם מיותרים.
אני מזמינה את המנכ"ל לראות סרט באורך של שעה וחצי עם ילד בן 6 על הברכיים ולומר לי אם הוא נהנה מזה. נא לקחת לשימת לבכם.
ועכשיו לסרט עצמו. הסרט מספר על ילדה קטנה ומסודרת בצורה קפדנית, המתיידדת עם השכן הזקן וההזוי שלה, אותו אנחנו מכירים מהספר כ"הטייס". הטייס מספר לה על המפגש שלו עם הנסיך הקטן, מה שמוביל בסופו של דבר את הילדה הקטנה לחפש את הנסיך בעצמה ולהגיע לעולמות חדשים ומוזרים, להפיל את המבוגרים הרשעים ולגרום לכולם להיזכר בילדות המאושרת שלהם ולהגיע לשחרור המתבקש מעולם המבוגרים האפרורי והמשעמם.
מבחינה טקסטואלית, הסרט נשאר נאמן לספר בקטעים ההכרחיים, כנראה בגלל שמדובר בסרט צרפתי ולא אמריקאי, הרי אמריקאים חייבים לגעת בטקסטים ולשנות את המקור.
מבחינה גרפית, זה מאוד מגניב לראות את ההנפשה בהחלפת סגנונות אנימציה שונים בין אנימציה ממוחשבת, שכולנו מכירים, לאנימציה יותר מושקעת ואולד פאשן, בסצינות בהן הטייס מספר על המפגש עם הנסיך הקטן.
כמובן שצפיתי בגרסה המדובבת בכיכובו של שלמה ארצי, שקצת מנסה להיות יותר מדי דרמטי בדיבוב איטי באופן מובהק. הסרט עצמו נורא נוגע ללב (דמעה נרשמה אצלי לקראת סוף הסרט) ובאמת ידבר ללב המבוגרים. ומה עם הילדים? הם טענו שלא ימליצו לחבריהם על הסרט, ושבכלליות הוא היה די משעמם.
למרות שמדובר בסרט אנימציה ובסיפור קלאסי ומרגש, לא הייתי ממליצה לקחת ילדים בחופש הגדול לסרט הזה. בגזרת הילדים לא נרשמה התלהבות יתרה, וגם אני, המבוגרת האחראית, לא ממש התלהבתי מהסרט. הוא כן עניין אותי וריגש אותי, אבל לא ברמה גבוהה מאוד.
יצאתי מהסרט בתחושה מבולבלת, ועודני כותבת את הביקורת הזאת באותה תחושה, בדיוק כמו אחרי שקראתי את הספר בפעם הראשונה, אני לא בטוחה שבאמת הבנתי למי הוא מיועד ומה קורה בו.
נסכם עם ציטוט של הנסיך הקטן: "והנה הסוד שלי. הוא פשוט מאוד: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין", או במילים שלי: לא ברור איך עם תקציב אדיר של 80 מיליון דולר (מוערך) לסרט, יצא הדבר הזה.